ד״ר עודד ארז
ד"ר עודד ארז הוא חוקר של מוזיקה פופולרית ומוזיקה בקולנוע, בדגש על ישראל ומזרח הים-התיכון. את הדוקטורט שלו השלים בשנת 2016 במח' למוזיקולוגיה ב-UCLA, ואת השתלמות הפוסטדוקטורט עשה בתכנית עמיתי בובר באונ' העברית.
ד"ר עודד ארז הוא חוקר של מוזיקה פופולרית ומוזיקה בקולנוע, בדגש על ישראל ומזרח הים-התיכון. את הדוקטורט שלו השלים בשנת 2016 במח' למוזיקולוגיה ב-UCLA, ואת השתלמות הפוסטדוקטורט עשה בתכנית עמיתי בובר באונ' העברית.
בעבודת המחקר שלי, בהנחיית פרופ' אדוין סרוסי, אני עוסקת במוזיקה של שירת הבקשות במסורת מרוקו על פי הקובץ "שיר ידידות", כפי שזו מבוצעת כיום בישראל. "שיר ידידות" יצא לאור במרוקו בשנת 1921, ובתהליך היסטורי מורכב התקבל על ידי כל יהודי מרוקו בישראל כקובץ נורמטיבי לביצוע שירת הבקשות.
ד״ר רועי בן-סירה הוא פסנתרן, מלחין וחוקר רב תחומי המתמחה במוסיקה ברזילאית ומחלוצי סוגת השורו בארץ. הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופ׳ אדווין סרוסי, עוסק בקהילות החדשות של השורו באירופה, הקוראות תיגר על הקטגוריות האתנומוסיקולוגיות המסורתיות של מרכז, פריפריה ופזורה. ב-2015 הוא זכה במלגת מחקר ממדינת ריו דה-ז׳ניירו למחקר בן שמונה חודשים בברזיל, וב-2017 הוא זכה במלגת שוסטרמן היוקרתית,ושהה כאמן אורח וכמרצה במחלקת האתנומוסיקולוגיה של פלורידה סטייס יוניברסיטי (FSU). כיום הוא מרצה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ובאוניברסיטה העברית בירושלים. כפסנתרן וכמלחין בן-סירה הופיע על במות גדולות בארץ ובעולם. ב-2018 רביעיית קוסמוס ניו-מיוסיק ביצעה את יצירתו א-לה פישינגיניה בבכורה עולמית בקרנגי הול בניו-יורק. אלבומו האחרון, שהוקלט בברזיל עם מיטב נגני השורו בריו דה-ז'ניירו,נבחר על-ידי בן שלו, מבקר המוסיקה של עיתון הארץ, כאחד מעשרת האלבומים הטובים של 2015.
בימים אלה, אני עובדת על מחקר במסגרת תואר שני בחוג למוסיקולוגיה. את התואר הראשון שלי למדתי בחוג למוסיקולוגיה ובחוג לשפה וספרות ערבית. במקביל ללימודים בחוג, אני עוסקת בביצוע של מוסיקה קלאסית מהמזרח התיכון ובהפקה של מוסיקה מקורית.
יואל גרינברג הוא תיאורטיקן ומוסיקולוג המתמחה בתיאוריה של מוסיקה כלית במאה ה-18 ובקשרים מוסיקה ובאמנויות בראשית המאה ה-20. מחקריו משלבים גישות ניתוח קלאסיות עם מחקרי נתונים כמותניים מתקדמים וחדשניים. יואל הוא נגן ויולה ברביעיית כרמל, מההרכבים הקאמריים הבולטים בארץ, והוא מגיש איתם את סדרת הקונצרטים המונחים "מעבר לקשת". הוא בוגר תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב, ותואר שני ודוקטורט במוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בהדרכת פרופ' נפתלי וגנר, עם השתלמות בתר-דוקטורט במחלקה לביולוגיה אבולוציונית באוניברסיטת פרינסטון. בשנים 2012-2023 היה חבר סגל וראש המחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן ובשנת 2023 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית, והתמנה לראשות המרכז לחקר מוסיקה יהודית.
הילה דומינשטיין היא תלמידת מוסמך בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים; היא עמיתת מרכז צ'ריק לשנת תשפ"ד ועוזרת מחקר במרכז לחקר המוזיקה היהודית. בוגרת תואר ראשון בחוג למוזיקולוגיה ובית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה.
למד באקדמיה למוסיקה בתל אביב ובאוניברסיטת פנסילבניה. כיהן כראש המכון למדעי הרוח הכלליים בפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית.
רות הכהן-פינצ'ובר היא פרופסור מן המניין, וראשת הקתדרה על שם ארתור רובינשטיין במוסיקולוגיה. הכהן-פינצ'ובר היא כלת פרס רוטשילד במדעי הרוח לשנת 2022. בשנת 2017 הוענקה לה חברות כבוד מטעם האגודה האמריקאית למוסיקולוגיה "על הישגים יוצאי דופן במוסיקולוגיה".
רות הכהן-פינצ'ובר היא בוגרת החוגים למוזיקולוגיה ומחשבת ישראל מן האוניברסיטה העברית, מוסמך במוזיקולוגיה, ובעלת תואר דוקטור במוזיקולוגיה משנת 1992. מחקריה של רות הכהן-פינצ׳ובר עוסקים במגוון רחב של נושאים מתחום המוסיקה המערבית והיהודית וההגות אודותיהן. היא מתמקדת בתפקידה של המוזיקה בעיצוב ושיקוף של תהליכים והקשרים תרבותיים ופוליטיים רחבים. עם פרופ' רות כ"ץ פרסמה שני כרכים אודות המהפך הפרדיגמטי שהובילה המחשבה אודות המוזיקה מתפיסת האמנות כמחקה את העולם הקיים להבנתה כיוצרת עולמות (Transaction, 2003) . רות עוסקת רבות בתרומתה של המוסיקה להיסטוריה של הרגשות, בסוגיות של מוזיקה ודת, חברה ופוליטיקה, מוזיקה יהודית, כמו כן פרסמה מחקרים אודות המוזיקה של באך, מנדלסון, ואגנר וארנולד שנברג, בדגש על היבטים סמיוטיים תיאולוגיים. ספרה המרכזי, "עלילת הרעש" של הנוצרים כנגד היהודים(The Music Libel Against the Jews, Yale UP 2011) הוא זוכה פרס קינקלדי מטעם האגודה האמריקאית למוסיקולוגיה ופרס פולונסקי למקוריות ויצירתיות במדעי הרוח. הספר חוקר את התיוג של היהודי כמפיק רעש בעולם נוצרי שנתפס כנשלט על ידי צלילים הרמוניים. הספר יצא בתרגום לעברית ב-2021 בהוצאת מאגנס. זיקותיה של המוזיקה לעולמות פוליטיים מגוונים נידונו בספרה האחרון, עם ירון אזרחי להלחין כוח, לשיר חירות: קשרים גלויים וסמויים בין מוסיקה ופוליטיקה במערב שיצא לאור ב-2017 בהוצאת ון ליר והקיבוץ המאוחד. ספר זה זכה אף הוא בפרס פולונסקי. רות עומדת להשלים בקרוב את ספרה אודות איוב הסובל כפטרון המוזיקה.
הכהן-פינצ'ובר הקימה עם עמיתים וניהלה את תכנית מלגאי הנשיא במדעי הרוח, עמדה בראש בית הספר (כיום המכון) לאמנויות (2013—2015) ובראש תכנית עמיתי מרטין בובר במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית(2014–2017). על תפקידיה, הוראתה ומחקריה זכתה בפרס הרקטור ב-2014. היא כיהנה כראשת החוג למוסיקולוגיה בין השנים 2001-204, ובין 2012-2013. פרופ' הכהן-פינצ'ובר היא דירקטורית בספריה הלאומית מאז 2018 וחברה בחבר הנאמנים של מכון ון ליר ירושלים מאז 2016.
פרופ׳ הכהן-פינצ׳ובר הרצתה ושהתה במרכזי מחקר שונים בעולם, בין היתר במכונים ללימודים מתקדמים בברלין ובפרינסטון, במכון רוקפלר בבלג'יו, ובמרכז סכוליון באוניברסיטה העברית; באוניברסיטאות אוקספורד, קיימברידג', וינה, בראון, ג'ונס הופקינס, דיוק, צפון קרוליינה, ניו יורק, באוניברסיטה האירופית בבודפסט, באוניברסיטה החופשית בברלין, בקונסטנץ ועוד. באביב 2022 תשהה כפרופסור אורחת (Greenberg Professor in Jewish Studies) באוניברסיטת שיקגו.
מרצה וחוקר בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. שטח המחייה המקצועי שלו הוא ניתוח מבני של המוסיקה המערבית הטונאלית, תוך דיון בסוגיות התיאורטיות הנלוות לשיטות הניתוח ובעיקר לשיטת שנקר.
פרופסור חבר בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטת העברית בירושלים, ומחזיקה בקתדרה על שם האנס סאלטר במוסיקולוגיה. חוקרת היבטים שונים של היכולת שלנו לעבד, לזכור, ולהתרגש ממוסיקה תוך זיקה להנחות הנובעות מהתיאוריה המוסיקלית. בין הנושאים המעסיקים אותה: ניבויים והפתעות במוסיקה כחלון להבנת תהליכי עיבוד ותגובה רגשית למוסיקה, קישורים בין מוסיקה לחושים אחרים, תפיסת מוסיקה בראייה רב תרבותית, ומוסיקה ככלי לרווחה נפשית.
פרופ' אמריטה וכלת פרס ישראל לשנת תשע"ב בתחום חקר התרבות, האומנות והמוסיקולוגיה. למדה באוניברסיטת קולומביה והייתה בין מייסדי החוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית, המעבדה לאתנומוסיקולוגיה בחוג וכן תוכנית "אמירים" של האוניברסיטה לסטודנטים מצטיינים, ואף עמדה בראשה.
בוגר האקדמיה למוסיקה והאוניברסיטה העברית, כיום פוסט-דוקטורנט במרכז מנדל-סכוליון. מחקריו עוסקים בתרבות מסורתית של דוברי יידיש, בסמיוטיקה מוסיקלית, במוסיקה יהודית ובאתנומוסיקולוגיה אירופית. כעמית פולונסקי שהה בשנת 2019 באוניברסיטת אוקספורד, שם חקר סוגה עממית המכונה "הבלדה הימיביניימית" ביידיש ואת זיקותיה למוסיקת כליזמר ואל הבלדה העממית הגרמנית. בעבר לימד קורסים על מוסיקה יהודית, הגות מוסיקלית חסידית ופולקלור ביידיש, במכללת ספיר ובאוניברסיטת בר-אילן. הפרויקט החדש שלו מוקדש ליישום כלים דיגיטליים בחקר הניגון החסידי