check
אנשי סגל | החוג למוסיקולוגיה

מיין לפי

צרו קשר

מזכירות החוג: אורלית קיסר
שעות קבלה: א' - 11:30-14:30, ב'-ה' - 10:00-13:00
מדעי הרוח, חדר 4607
02-5883936, orlitk@savion.huji.ac.il

ראש החוג:  פרופ' יוסי מורי
yossi.maurey@mail.huji.ac.il

יועץ לתלמידי .B.A ו-.M.A: ד"ר עודד ארז
02-5880023, oded.erez@mail.huji.ac.il

 

פרופ' דליה כהן (מאחור) ופרופ' רות כץ

 

אנשי סגל

ODED

ד״ר עודד ארז

ד"ר עודד ארז הוא חוקר של מוזיקה פופולרית ומוזיקה בקולנוע, בדגש על ישראל ומזרח הים-התיכון. את הדוקטורט שלו השלים בשנת 2016 במח' למוזיקולוגיה ב-UCLA, ואת השתלמות הפוסטדוקטורט עשה בתכנית עמיתי בובר באונ' העברית.

קרא עוד
מחקריו משלבים שיטות מחקר ממוזיקולגיה היסטורית, אתנומוזיקולוגיה ולימודי תרבות, ועוסקים בקשרים שבין הפוליטי והאסתטי. בין פרסומיו, מאמרים העוסקים במוזיקה יוונית וזהות אתנו-מעמדית בישראל, בשפה הערבית במוזיקה פופולרית עכשווית של יהודים-ישראלים, בחינוך מוזיקלי במגזר הערבי בתקופת המשטר הצבאי, ובקשרים שבין מוזיקה פופולרית ופופוליזם. בימים אלו הוא מוביל פרויקט מחקרי במימון מענק ISF העוסק באתנוגרפיה של תקליטני חתונת ישראלים וקהליהם, ובסרטי חתונה ביתיים כ"ארכיון מפוזר".

קראו פחות
תמונה של הסטודנטית

רחל בן חיים

בעבודת המחקר שלי, בהנחיית פרופ' אדוין סרוסי, אני עוסקת במוזיקה של שירת הבקשות במסורת מרוקו על פי הקובץ "שיר ידידות", כפי שזו מבוצעת כיום בישראל. "שיר ידידות" יצא לאור במרוקו  בשנת 1921, ובתהליך היסטורי מורכב התקבל על ידי כל יהודי מרוקו בישראל כקובץ נורמטיבי לביצוע שירת הבקשות. 

רועי בן סירה

ד״ר רועי בן-סירה

מרצה מן החוץ
roeeben@gmail.com

ד״ר רועי בן-סירה הוא פסנתרן, מלחין וחוקר רב תחומי המתמחה במוסיקה ברזילאית ומחלוצי סוגת השורו בארץ. הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופ׳ אדווין סרוסי, עוסק בקהילות החדשות של השורו באירופה, הקוראות תיגר על הקטגוריות האתנומוסיקולוגיות המסורתיות של מרכז, פריפריה ופזורה. ב-2015 הוא זכה במלגת מחקר ממדינת ריו דה-ז׳ניירו למחקר בן שמונה חודשים בברזיל, וב-2017 הוא זכה במלגת שוסטרמן היוקרתית,ושהה כאמן אורח וכמרצה במחלקת האתנומוסיקולוגיה של פלורידה סטייס יוניברסיטי (FSU). כיום הוא מרצה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ובאוניברסיטה העברית בירושלים. כפסנתרן וכמלחין בן-סירה הופיע על במות גדולות בארץ ובעולם. ב-2018 רביעיית קוסמוס ניו-מיוסיק ביצעה את יצירתו א-לה פישינגיניה בבכורה עולמית בקרנגי הול בניו-יורק. אלבומו האחרון, שהוקלט בברזיל עם מיטב נגני השורו בריו דה-ז'ניירו,נבחר על-ידי בן שלו, מבקר המוסיקה של עיתון הארץ, כאחד מעשרת האלבומים הטובים של 2015.

תמונה של הסטודנטית

הדס ברם

בימים אלה, אני עובדת על מחקר במסגרת תואר שני בחוג למוסיקולוגיה. את התואר הראשון שלי למדתי בחוג למוסיקולוגיה ובחוג לשפה וספרות ערבית. במקביל ללימודים בחוג, אני עוסקת בביצוע של מוסיקה קלאסית מהמזרח התיכון ובהפקה של מוסיקה מקורית.

יואל גרינברג

פרופ׳ יואל גרינברג

 

יואל גרינברג הוא תיאורטיקן ומוסיקולוג המתמחה בתיאוריה של מוסיקה כלית במאה ה-18 ובקשרים מוסיקה ובאמנויות בראשית המאה ה-20. מחקריו משלבים גישות ניתוח קלאסיות עם מחקרי נתונים כמותניים מתקדמים וחדשניים. יואל הוא נגן ויולה ברביעיית כרמל, מההרכבים הקאמריים הבולטים בארץ, והוא מגיש איתם את סדרת הקונצרטים המונחים "מעבר לקשת". הוא בוגר תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב, ותואר שני ודוקטורט במוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בהדרכת פרופ' נפתלי וגנר, עם השתלמות בתר-דוקטורט במחלקה לביולוגיה אבולוציונית באוניברסיטת פרינסטון. בשנים 2012-2023 היה חבר סגל וראש המחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר-אילן ובשנת 2023 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית, והתמנה לראשות המרכז לחקר מוסיקה יהודית.

קרא עוד
ספרו, How Sonata Forms ראה אור בהוצאת אוקספורד (2022), ומאמריו ראו אור בכתבי עת בולטים בתיאוריה ובמוסיקולוגיה, בכללם Music Theory Spectrum,  Journal of Music Theory, Music Theory and Analysis, Music and Letters, Journal of Musicology. זכה במספר פרסים ומלגות יוקרתיים, בכלל זה פרס לפרסום מצטיין מטעם האגודה האמריקאית לתיאוריה מוסיקלית (2023), פרס דייויד קרהנביול מטעם ה-Journal of Music Theory (2017), מלגת פולברייט לבתר-דוקטורט, ומלגת קרן תקווה ללימודים באוניברסיטת פרינסון. במהלך לימודי הדוקטורט זכה במלגת רוטנשטרייך והיה עמית הופמן למנהיגות חברתית. 

קראו פחות

הילה דומינשטיין

הילה דומינשטיין היא תלמידת מוסמך בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים; היא עמיתת מרכז צ'ריק לשנת תשפ"ד ועוזרת מחקר במרכז לחקר המוזיקה היהודית. בוגרת תואר ראשון בחוג למוזיקולוגיה ובית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה.

יהואש (אמריטוס) הירשברג

פרופ' יהואש (אמריטוס) הירשברג

050-698-4680
msmus@huji.ac.il
שעת קבלה: חדר 6813, בתיאום מראש טלפון: 02-6727762

למד באקדמיה למוסיקה בתל אביב ובאוניברסיטת פנסילבניה. כיהן כראש המכון למדעי הרוח הכלליים בפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית.

קרא עוד
בין תחומי מחקרו העיקריים: המוסיקה של המאה ה-14, האופרה האיטלקית במאה ה-19, המלחינים פאול בן חיים ואלכסנדר אוריה בוסקוביץ', המוסיקה האמנותית בתקופת היישוב בארץ ישראל ואחרי הקמת המדינה, ועוד. זוכה פרס אנגל לשנת 2011, "על מפעל חיים בתחום המוסיקה ועל הפיכת המוסיקה הישראלית לתחום מחקר בינלאומי".

קראו פחות
צולמה על ידי הדס פרוש

פרופ' רות (אמריטה) הכהן-פינצ'ובר

02-5881813
ruth.hacohen@mail.huji.ac.il
שעת קבלה: חדר 320, בניין מנדל, יום ב', 15:00-14:00

רות הכהן-פינצ'ובר היא פרופסור מן המניין, וראשת הקתדרה על שם ארתור רובינשטיין במוסיקולוגיה. הכהן-פינצ'ובר היא כלת פרס רוטשילד במדעי הרוח לשנת 2022. בשנת 2017 הוענקה לה חברות כבוד מטעם האגודה האמריקאית למוסיקולוגיה "על הישגים יוצאי דופן במוסיקולוגיה".  

קרא עוד

רות הכהן-פינצ'ובר היא בוגרת החוגים למוזיקולוגיה ומחשבת ישראל מן האוניברסיטה העברית,  מוסמך במוזיקולוגיה, ובעלת תואר דוקטור במוזיקולוגיה משנת 1992. מחקריה של רות הכהן-פינצ׳ובר עוסקים במגוון רחב של נושאים מתחום המוסיקה המערבית והיהודית וההגות אודותיהן.  היא מתמקדת בתפקידה של המוזיקה בעיצוב ושיקוף של תהליכים והקשרים תרבותיים ופוליטיים רחבים. עם פרופ' רות כ"ץ  פרסמה שני כרכים אודות המהפך הפרדיגמטי שהובילה המחשבה אודות המוזיקה מתפיסת האמנות כמחקה את העולם הקיים להבנתה כיוצרת עולמות (Transaction, 2003)  . רות עוסקת רבות בתרומתה של המוסיקה להיסטוריה של הרגשות,  בסוגיות של מוזיקה ודת, חברה ופוליטיקה, מוזיקה יהודית,  כמו כן פרסמה  מחקרים אודות המוזיקה של באך, מנדלסון, ואגנר וארנולד שנברג, בדגש על היבטים סמיוטיים תיאולוגיים.  ספרה המרכזי, "עלילת הרעש" של הנוצרים כנגד היהודים(The Music Libel Against the Jews, Yale UP 2011)  הוא זוכה פרס קינקלדי מטעם האגודה האמריקאית למוסיקולוגיה ופרס פולונסקי למקוריות ויצירתיות במדעי הרוח.  הספר חוקר את התיוג של היהודי כמפיק רעש בעולם נוצרי שנתפס כנשלט על ידי צלילים הרמוניים. הספר יצא בתרגום לעברית ב-2021 בהוצאת מאגנס. זיקותיה של המוזיקה לעולמות פוליטיים מגוונים  נידונו בספרה האחרון, עם ירון אזרחי להלחין כוח, לשיר חירות: קשרים גלויים וסמויים בין מוסיקה ופוליטיקה במערב  שיצא לאור ב-2017 בהוצאת ון ליר והקיבוץ המאוחד ספר זה זכה אף הוא בפרס פולונסקי.  רות עומדת להשלים בקרוב את ספרה אודות איוב הסובל כפטרון המוזיקה.   

הכהן-פינצ'ובר הקימה עם עמיתים וניהלה את תכנית מלגאי הנשיא במדעי הרוח, עמדה בראש בית הספר (כיום המכון) לאמנויות (2013—2015) ובראש תכנית  עמיתי מרטין בובר במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית(20142017).  על תפקידיה, הוראתה ומחקריה זכתה בפרס הרקטור ב-2014. היא כיהנה כראשת החוג למוסיקולוגיה בין השנים 2001-204, ובין 2012-2013.  פרופ' הכהן-פינצ'ובר היא דירקטורית בספריה הלאומית מאז 2018 וחברה בחבר הנאמנים של מכון ון ליר ירושלים מאז 2016. 

פרופ׳ הכהן-פינצ׳ובר הרצתה ושהתה במרכזי מחקר שונים בעולם, בין היתר במכונים ללימודים מתקדמים בברלין ובפרינסטון, במכון רוקפלר בבלג'יו, ובמרכז סכוליון באוניברסיטה העברית; באוניברסיטאות אוקספורד, קיימברידג', וינה, בראון, ג'ונס הופקינס, דיוק, צפון קרוליינה, ניו יורק, באוניברסיטה האירופית בבודפסט, באוניברסיטה החופשית בברלין, בקונסטנץ ועוד. באביב 2022 תשהה כפרופסור אורחת (Greenberg Professor in Jewish Studies) באוניברסיטת שיקגו.  

 

קראו פחות
נפתלי (אמריטוס) וגנר

פרופ' נפתלי (אמריטוס) וגנר

02-588-3800
mswagner@mscc.huji.ac.il
שעת קבלה: חדר 1606, יום ג', 13:30-14:30

מרצה וחוקר בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. שטח המחייה המקצועי שלו הוא ניתוח מבני של המוסיקה המערבית הטונאלית, תוך דיון בסוגיות התיאורטיות הנלוות לשיטות הניתוח ובעיקר לשיטת שנקר.

קרא עוד
ערק זמנית משדות המחקר הקלאסיים לטובת כמה הרפתקאות מחקריות בתחום המוסיקה הפופולרית. ספרו "הביטלס: שבע השנים הטובות" ראה אור בהוצאת "מאגנס" עם תום האלף הקודם וספרו על המוסיקה של סשה ארגוב, יצא לאור ע"י מוסד ביאליק עם פרוס האלף הנוכחי. לשם חקר שיריו של ארגוב העמיד וגנר שיטה סדורה לבדיקת יחסי מילה וצליל סביב הגורם הפרוזודי. כעת הוא שרוי בעיצומו של חקר המוסיקה בעיני הסיפורת – כיצד מיוצגת מוסיקה (אמיתית או פיקטיבית) בטקסט ספרותי וכיצד ייצוגיה מתפקדים בעיצוב העלילה. 

קראו פחות
אורי

פרופ׳ רוני יגר-גרנות

02-5883953
ronigra@mscc.huji.ac.il

 

פרופסור חבר בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטת העברית בירושלים, ומחזיקה בקתדרה על שם האנס סאלטר במוסיקולוגיה. חוקרת היבטים שונים של היכולת שלנו לעבד, לזכור, ולהתרגש ממוסיקה תוך זיקה להנחות הנובעות מהתיאוריה המוסיקלית. בין הנושאים המעסיקים אותה: ניבויים והפתעות במוסיקה כחלון להבנת תהליכי עיבוד ותגובה רגשית למוסיקה, קישורים בין מוסיקה לחושים אחרים, תפיסת מוסיקה בראייה רב תרבותית, ומוסיקה ככלי לרווחה נפשית.

קרא עוד
בהמשך זכתה במלגת קרן חינוך ארצות הברית – ישראל Fulbirght ובילתה שנתיים במעבדה לפסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת אילינוי שמפיין-אורבנה בראשותו של פרופ 'עמנואל דונחין שבו סיימה את מחקר הדוקטורט שלה על מדדים מוחיים להפתעות מוסיקליות. במרכז מחקרה כיום עומדות שאלות הקשורות לתגובות הרגשיות והקוגניטיבית שלנו למוסיקה והקשר בין תהליכים אלה לבין התיאוריה של המוסיקה. תחומי מחקר אחרים: מוסיקה, תנועה ומרחב (בשיתוף עם פרופ' זהר איתן מאוניברסיטת תל אביב וד"ר Timmers אוניברסיטת שפילד, אנגליה); היבטים גנטיים של זיכרון מוסיקלי (בשיתוף עם פרופ 'ריצ'רד אבשטיין וד"ר בועז בלוך); הקול האנושי ומתוך שירת מנגינה; והתפיסה של תיאום ודיסוננס במאזינים ערבים לעומת מערביים (נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע). מאמריה פורסמו בכתבי עת שונים ובהם Froniters in Psychology, Neuropsychologia, Neuroreport, Music Perception, Musica Scientiae, New Music Research, "אודיסאה" ועוד. בעבר כיהנה כראש החוג באוניברסיטה העברית.

קראו פחות
רות (אמריטה) כץ

פרופ' רות (אמריטה) כץ

02-5631873
msrkatz@mscc.huji.ac.il
שעות קבלה: חדר 6725, בתיאום מראש

פרופ' אמריטה וכלת פרס ישראל לשנת תשע"ב בתחום חקר התרבות, האומנות והמוסיקולוגיה. למדה באוניברסיטת קולומביה והייתה בין מייסדי החוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית, המעבדה לאתנומוסיקולוגיה בחוג וכן תוכנית "אמירים" של האוניברסיטה לסטודנטים מצטיינים, ואף עמדה בראשה.

קרא עוד
כן כיהנה כעורכת המוסיקולוגיה באניצקלופדיה העברית. תחומי מחקרה העיקריים: עליית האופרה, היבטים סוציולוגיים ותרבותיים של המוסיקה המערבית, הגות פילוסופית על המוסיקה וההיסטוריה שלה, אנליזה של הזמר הארצישראלי המוקדם, המוסיקה הערבית העממית בישראל, ועוד.

קראו פחות
מיכאל

ד״ר מיכאל לוקין

מרצה מן החוץ
michael.lukin@mail.huji.ac.il
שעות קבלה: בתיאום מראש

בוגר האקדמיה למוסיקה והאוניברסיטה העברית, כיום פוסט-דוקטורנט במרכז מנדל-סכוליון. מחקריו עוסקים בתרבות מסורתית של דוברי יידיש, בסמיוטיקה מוסיקלית, במוסיקה יהודית ובאתנומוסיקולוגיה אירופית. כעמית פולונסקי שהה בשנת 2019 באוניברסיטת אוקספורד, שם חקר סוגה עממית המכונה "הבלדה הימיביניימית" ביידיש ואת זיקותיה למוסיקת כליזמר ואל הבלדה העממית הגרמנית. בעבר לימד קורסים על מוסיקה יהודית, הגות מוסיקלית חסידית ופולקלור ביידיש, במכללת ספיר ובאוניברסיטת בר-אילן. הפרויקט החדש שלו מוקדש ליישום כלים דיגיטליים בחקר הניגון החסידי

קרא עוד
.

קראו פחות