מיין לפי

צרו קשר

מזכירות החוג: אורלית קיסר
שעות קבלה: א' - 11:30-14:30, ב'-ה' - 10:00-13:00
מדעי הרוח, חדר 4607
02-5883936, orlitk@savion.huji.ac.il

ראש החוג:  פרופ' יוסי מורי
yossi.maurey@mail.huji.ac.il

יועץ לתלמידי .B.A ו-.M.A: ד"ר אסף שלג
02-5882253, shelleg.assaf@mail.huji.ac.il

 

f049c8edaa2900cea699888f5b089385

c403d7595d0a98a60ec3d50e8f5ed89d

צוות

ODED

ד״ר עודד ארז

oded.erez@mail.huji.ac.il

ד"ר עודד ארז הוא חוקר של מוזיקה פופולרית ומוזיקה בקולנוע, בדגש על ישראל ומזרח הים-התיכון. את הדוקטורט שלו השלים בשנת 2016 במח' למוזיקולוגיה ב-UCLA, ואת השתלמות הפוסטדוקטורט עשה בתכנית עמיתי בובר באונ' הערבית.

קרא עוד
מחקריו משלבים שיטות מחקר ממוזיקולגיה היסטורית, אתנומוזיקולוגיה ולימודי תרבות, ועוסקים בקשרים שבין הפוליטי והאסתטי. בין פרסומיו, מאמרים העוסקים במוזיקה יוונית וזהות אתנו-מעמדית בישראל, בשפה הערבית במוזיקה פופולרית עכשווית של יהודים-ישראלים, בחינוך מוזיקלי במגזר הערבי בתקופת המשטר הצבאי, ובקשרים שבין מוזיקה פופולרית ופופוליזם. בימים אלו הוא מוביל פרויקט מחקרי במימון מענק ISF העוסק באתנוגרפיה של תקליטני חתונת ישראלים וקהליהם, ובסרטי חתונה ביתיים כ"ארכיון מפוזר".

קראו פחות
רועי בן סירה

ד״ר רועי בן-סירה

מרצה מן החוץ
roeeben@gmail.com

ד״ר רועי בן-סירה הוא פסנתרן, מלחין וחוקר רב תחומי המתמחה במוסיקה ברזילאית ומחלוצי סוגת השורו בארץ. הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופ׳ אדווין סרוסי, עוסק בקהילות החדשות של השורו באירופה, הקוראות תיגר על הקטגוריות האתנומוסיקולוגיות המסורתיות של מרכז, פריפריה ופזורה. ב-2015 הוא זכה במלגת מחקר ממדינת ריו דה-ז׳ניירו למחקר בן שמונה חודשים בברזיל, וב-2017 הוא זכה במלגת שוסטרמן היוקרתית,ושהה כאמן אורח וכמרצה במחלקת האתנומוסיקולוגיה של פלורידה סטייס יוניברסיטי (FSU). כיום הוא מרצה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ובאוניברסיטה העברית בירושלים. כפסנתרן וכמלחין בן-סירה הופיע על במות גדולות בארץ ובעולם. ב-2018 רביעיית קוסמוס ניו-מיוסיק ביצעה את יצירתו א-לה פישינגיניה בבכורה עולמית בקרנגי הול בניו-יורק. אלבומו האחרון, שהוקלט בברזיל עם מיטב נגני השורו בריו דה-ז'ניירו,נבחר על-ידי בן שלו, מבקר המוסיקה של עיתון הארץ, כאחד מעשרת האלבומים הטובים של 2015.

אבי בר-איתן

ד"ר אבי בר-איתן

054-440-5292
avi.bareitan@gmail.com
שעת קבלה: יום א', 13:30-14:30, בתיאום מראש

מלחין, חוקר ומרצה. קיבל את תואר ה- PhD במוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית.  הוא בוגר האקדמיה למוסיקה ולמחול והאוניברסיטה העברית בירושלים לתארים M.A., M.Mus ותואר אמן. עבודת הדוקטורט שלו עוסקת בבחינת "התחום האפור שבין האמנותי, העממי והפופולרי בשיר הישראלי".

קרא עוד
בין נושאי המחקר שלו נמצאים סוגיות בנושאים מוזיקולוגיים ואתנו-מוזיקולוגיים שונים כגון: השירה בציבור בישראל כיום, ותפקידה כמעצבת זהויות קהילתיות ואישיות; תפיסת השטייגער והמקאם במוסיקה הכלית והקולית של קהילות אשכנז וספרד; אנליזה מוסיקלית של מוסיקה ישראלית – התבוננות בסגנון המאוחר של יאיר רוזנבלום. מכהן כמרצה למיומנויות השמיעה באוניברסיטה העברית, הוא אחראי על לימודי המכינה ובחינות הכניסה, ומשמש כחוקר במרכז לחקר המוסיקה היהודית. ראש המכון ללימודי חוץ באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ומרצה באקדמיה למקצועות: הרמוניה, קונטרפונקט, אקוסטיקה, מחשבים במוסיקה, זמר עברי ועוד. בנוסף, הוא מרצה במוסררה בית הספר לצילום, ניו-מדיה, מוסיקה חדשה, תקשורת חזותית ופוטותראפיה ע"ש נגר בירושלים, ומרצה בכנסים שונים בארץ ובחו"ל. משתתף בהרכבים מוסיקליים שונים ומשתף פעולה עם אומנים רבים. הוא הלחין למעלה מעשרים הצגות, את המחזמר 'קולות', סרטים דוקומנטריים, תסכיתים, מוסיקה לתיאטרוני "פלייבק", מוסיקה למחול, ומוסיקה אלקטרונית. ניצח והנחה תוכניות לנוער עם 'הסימפונייטה רעננה' וניצח על מקהלות שונות והרכבים קאמריים.

קראו פחות
יהואש (אמריטוס) הירשברג

פרופ' יהואש (אמריטוס) הירשברג

050-698-4680
msmus@huji.ac.il
שעת קבלה: חדר 6813, בתיאום מראש טלפון: 02-6727762

למד באקדמיה למוסיקה בתל אביב ובאוניברסיטת פנסילבניה. כיהן כראש המכון למדעי הרוח הכלליים בפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית.

קרא עוד
בין תחומי מחקרו העיקריים: המוסיקה של המאה ה-14, האופרה האיטלקית במאה ה-19, המלחינים פאול בן חיים ואלכסנדר אוריה בוסקוביץ', המוסיקה האמנותית בתקופת היישוב בארץ ישראל ואחרי הקמת המדינה, ועוד. זוכה פרס אנגל לשנת 2011, "על מפעל חיים בתחום המוסיקה ועל הפיכת המוסיקה הישראלית לתחום מחקר בינלאומי".

קראו פחות
צולמה על ידי הדס פרוש

פרופ' רות (אמריטה) הכהן-פינצ'ובר

02-5881813
ruth.hacohen@mail.huji.ac.il
שעת קבלה: חדר 320, בניין מנדל, יום ב', 15:00-14:00

רות הכהן-פינצ'ובר היא פרופסור מן המניין, וראשת הקתדרה על שם ארתור רובינשטיין במוסיקולוגיה. הכהן-פינצ'ובר היא כלת פרס רוטשילד במדעי הרוח לשנת 2022. בשנת 2017 הוענקה לה חברות כבוד מטעם האגודה האמריקאית למוסיקולוגיה "על הישגים יוצאי דופן במוסיקולוגיה".  

קרא עוד

רות הכהן-פינצ'ובר היא בוגרת החוגים למוזיקולוגיה ומחשבת ישראל מן האוניברסיטה העברית,  מוסמך במוזיקולוגיה, ובעלת תואר דוקטור במוזיקולוגיה משנת 1992. מחקריה של רות הכהן-פינצ׳ובר עוסקים במגוון רחב של נושאים מתחום המוסיקה המערבית והיהודית וההגות אודותיהן.  היא מתמקדת בתפקידה של המוזיקה בעיצוב ושיקוף של תהליכים והקשרים תרבותיים ופוליטיים רחבים. עם פרופ' רות כ"ץ  פרסמה שני כרכים אודות המהפך הפרדיגמטי שהובילה המחשבה אודות המוזיקה מתפיסת האמנות כמחקה את העולם הקיים להבנתה כיוצרת עולמות (Transaction, 2003)  . רות עוסקת רבות בתרומתה של המוסיקה להיסטוריה של הרגשות,  בסוגיות של מוזיקה ודת, חברה ופוליטיקה, מוזיקה יהודית,  כמו כן פרסמה  מחקרים אודות המוזיקה של באך, מנדלסון, ואגנר וארנולד שנברג, בדגש על היבטים סמיוטיים תיאולוגיים.  ספרה המרכזי, "עלילת הרעש" של הנוצרים כנגד היהודים(The Music Libel Against the Jews, Yale UP 2011)  הוא זוכה פרס קינקלדי מטעם האגודה האמריקאית למוסיקולוגיה ופרס פולונסקי למקוריות ויצירתיות במדעי הרוח.  הספר חוקר את התיוג של היהודי כמפיק רעש בעולם נוצרי שנתפס כנשלט על ידי צלילים הרמוניים. הספר יצא בתרגום לעברית ב-2021 בהוצאת מאגנס. זיקותיה של המוזיקה לעולמות פוליטיים מגוונים  נידונו בספרה האחרון, עם ירון אזרחי להלחין כוח, לשיר חירות: קשרים גלויים וסמויים בין מוסיקה ופוליטיקה במערב  שיצא לאור ב-2017 בהוצאת ון ליר והקיבוץ המאוחד ספר זה זכה אף הוא בפרס פולונסקי.  רות עומדת להשלים בקרוב את ספרה אודות איוב הסובל כפטרון המוזיקה.   

הכהן-פינצ'ובר הקימה עם עמיתים וניהלה את תכנית מלגאי הנשיא במדעי הרוח, עמדה בראש בית הספר (כיום המכון) לאמנויות (2013—2015) ובראש תכנית  עמיתי מרטין בובר במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית(20142017).  על תפקידיה, הוראתה ומחקריה זכתה בפרס הרקטור ב-2014. היא כיהנה כראשת החוג למוסיקולוגיה בין השנים 2001-204, ובין 2012-2013.  פרופ' הכהן-פינצ'ובר היא דירקטורית בספריה הלאומית מאז 2018 וחברה בחבר הנאמנים של מכון ון ליר ירושלים מאז 2016. 

פרופ׳ הכהן-פינצ׳ובר הרצתה ושהתה במרכזי מחקר שונים בעולם, בין היתר במכונים ללימודים מתקדמים בברלין ובפרינסטון, במכון רוקפלר בבלג'יו, ובמרכז סכוליון באוניברסיטה העברית; באוניברסיטאות אוקספורד, קיימברידג', וינה, בראון, ג'ונס הופקינס, דיוק, צפון קרוליינה, ניו יורק, באוניברסיטה האירופית בבודפסט, באוניברסיטה החופשית בברלין, בקונסטנץ ועוד. באביב 2022 תשהה כפרופסור אורחת (Greenberg Professor in Jewish Studies) באוניברסיטת שיקגו.  

 

קראו פחות
נפתלי (אמריטוס) וגנר

פרופ' נפתלי (אמריטוס) וגנר

02-588-3800
mswagner@mscc.huji.ac.il
שעת קבלה: חדר 1606, יום ג', 13:30-14:30

מרצה וחוקר בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. שטח המחייה המקצועי שלו הוא ניתוח מבני של המוסיקה המערבית הטונאלית, תוך דיון בסוגיות התיאורטיות הנלוות לשיטות הניתוח ובעיקר לשיטת שנקר.

קרא עוד
ערק זמנית משדות המחקר הקלאסיים לטובת כמה הרפתקאות מחקריות בתחום המוסיקה הפופולרית. ספרו "הביטלס: שבע השנים הטובות" ראה אור בהוצאת "מאגנס" עם תום האלף הקודם וספרו על המוסיקה של סשה ארגוב, יצא לאור ע"י מוסד ביאליק עם פרוס האלף הנוכחי. לשם חקר שיריו של ארגוב העמיד וגנר שיטה סדורה לבדיקת יחסי מילה וצליל סביב הגורם הפרוזודי. כעת הוא שרוי בעיצומו של חקר המוסיקה בעיני הסיפורת – כיצד מיוצגת מוסיקה (אמיתית או פיקטיבית) בטקסט ספרותי וכיצד ייצוגיה מתפקדים בעיצוב העלילה. 

קראו פחות
אורי

פרופ׳ רוני יגר-גרנות

02-5883953
ronigra@mscc.huji.ac.il

 

פרופסור חבר בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטת העברית בירושלים. חוקרת היבטים שונים של היכולת שלנו לעבד, לזכור, ולהתרגש ממוסיקה תוך זיקה להנחות הנובעות מהתיאוריה המוסיקלית. בין הנושאים המעסיקים אותה: ניבויים והפתעות במוסיקה כחלון להבנת תהליכי עיבוד ותגובה רגשית למוסיקה, קישורים בין מוסיקה לחושים אחרים, תפיסת מוסיקה בראייה רב תרבותית, ומוסיקה ככלי לרווחה נפשית.

קרא עוד
בהמשך זכתה במלגת קרן חינוך ארצות הברית – ישראל Fulbirght ובילתה שנתיים במעבדה לפסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת אילינוי שמפיין-אורבנה בראשותו של פרופ 'עמנואל דונחין שבו סיימה את מחקר הדוקטורט שלה על מדדים מוחיים להפתעות מוסיקליות. במרכז מחקרה כיום עומדות שאלות הקשורות לתגובות הרגשיות והקוגניטיבית שלנו למוסיקה והקשר בין תהליכים אלה לבין התיאוריה של המוסיקה. תחומי מחקר אחרים: מוסיקה, תנועה ומרחב (בשיתוף עם פרופ' זהר איתן מאוניברסיטת תל אביב וד"ר Timmers אוניברסיטת שפילד, אנגליה); היבטים גנטיים של זיכרון מוסיקלי (בשיתוף עם פרופ 'ריצ'רד אבשטיין וד"ר בועז בלוך); הקול האנושי ומתוך שירת מנגינה; והתפיסה של תיאום ודיסוננס במאזינים ערבים לעומת מערביים (נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע). מאמריה פורסמו בכתבי עת שונים ובהם Froniters in Psychology, Neuropsychologia, Neuroreport, Music Perception, Musica Scientiae, New Music Research, "אודיסאה" ועוד. בעבר כיהנה כראש החוג באוניברסיטה העברית.

קראו פחות
רות (אמריטה) כץ

פרופ' רות (אמריטה) כץ

02-5631873
msrkatz@mscc.huji.ac.il
שעות קבלה: חדר 6725, בתיאום מראש

פרופ' אמריטה וכלת פרס ישראל לשנת תשע"ב בתחום חקר התרבות, האומנות והמוסיקולוגיה. למדה באוניברסיטת קולומביה והייתה בין מייסדי החוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית, המעבדה לאתנומוסיקולוגיה בחוג וכן תוכנית "אמירים" של האוניברסיטה לסטודנטים מצטיינים, ואף עמדה בראשה.

קרא עוד
כן כיהנה כעורכת המוסיקולוגיה באניצקלופדיה העברית. תחומי מחקרה העיקריים: עליית האופרה, היבטים סוציולוגיים ותרבותיים של המוסיקה המערבית, הגות פילוסופית על המוסיקה וההיסטוריה שלה, אנליזה של הזמר הארצישראלי המוקדם, המוסיקה הערבית העממית בישראל, ועוד.

קראו פחות
מיכאל

ד״ר מיכאל לוקין

מרצה מן החוץ
michael.lukin@mail.huji.ac.il
שעות קבלה: בתיאום מראש

בוגר האקדמיה למוסיקה והאוניברסיטה העברית, כיום פוסט-דוקטורנט במרכז מנדל-סכוליון. מחקריו עוסקים בתרבות מסורתית של דוברי יידיש, בסמיוטיקה מוסיקלית, במוסיקה יהודית ובאתנומוסיקולוגיה אירופית. כעמית פולונסקי שהה בשנת 2019 באוניברסיטת אוקספורד, שם חקר סוגה עממית המכונה "הבלדה הימיביניימית" ביידיש ואת זיקותיה למוסיקת כליזמר ואל הבלדה העממית הגרמנית. בעבר לימד קורסים על מוסיקה יהודית, הגות מוסיקלית חסידית ופולקלור ביידיש, במכללת ספיר ובאוניברסיטת בר-אילן. הפרויקט החדש שלו מוקדש ליישום כלים דיגיטליים בחקר הניגון החסידי

קרא עוד
.

קראו פחות
ד״ר יוסי מורי

פרופ' יוסי מורי

yossi.maurey@mail.huji.ac.il
יוסי מורי מכהן כראש החוג למוסיקולוגיה ומחזיק בקתדרה על שם האנס סאלטר במוסיקולוגיה. הוא מלמד בחוג מאז 2008, ומתמחה במוסיקה,כתבי יד, וליטורגיה של ימי הביניים. ניתן להגיע לשעות קבלה בתיאום מראש.

 

פרופ אדוין סרוסי

פרופ' אדוין סרוסי

02-6585059
edwin.seroussi@mail.huji.ac.il
שעת קבלה: חדר 2110 בניין רבין, יום ג', 13:00-12:00, או בתיאום מראש. טל' בית: 02-6585056 טל' נייד: 054-4670803

ראש הקתדרה למוסיקולוגיה ע"ש עמנואל אלכסנדר באוניברסיטה העברית, מנהל את המרכז לחקר מוסיקה מאז שנת 2000. בין השנים 2009 ל-2013 יסד וניהל את בית הספר לאמנויות של האוניברסיטה העברית.

קרא עוד
יליד 1952 (מונטווידאו, אורוגוואי), עלה ארצה בשנת 1971; למד לתואר ראשון ושני במוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וקומפוזיציה אצל פרופ' אנדרי היידו. בשנת 1987 קיבל את התואר דוקטור מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). הרצה בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטת תל-אביב וכן במכללת לווינסקי, ומשנת 1990 עד 2000 לימד באוניברסיטת בר-אילן. פרסם ספרים ומאמרים רבים על היבטים שונים במסורות המוסיקה של היהודים, עם דגש על יהודי צפון אפריקה והאימפריה העות'מאנית, וכן על מוסיקה ישראלית עממית ופופולארית.

קראו פחות
שרה פבלוב

ד"ר שרה פבלוב

052-668-0015
sara.pavlov@mail.huji.ac.il

בוגרת האקדמיה למוסיקה בתל אביב במגמת ביצוע (פסנתר) והחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

יוליה (אמריטה) קריינין

פרופ' יוליה (אמריטה) קריינין

02-679-5192
msjul@mscc.huji.ac.il
שעת קבלה: חדר 6814, יום ב', 16:30-17:30 טלפון נייד: 052-566-4616

תחום המחקר העיקרי של פרופ' יוליה קריינין הוא המוסיקה האירופית במאה ה-20. גישתה המדעית והפדגוגית היא סינתטית ומשלבת שיטות תיאורטיות והיסטוריות של אנליזה מוסיקלית.

קרא עוד
מלמדת קורסים על ניתוח ופרשנות של יצירות מוסיקליות, וקורסים העוסקים בהיסטוריה של המוסיקה המערב והמזרח אירופאית, כולל קורסים על מוסיקה רוסית של המאה ה-19 וה-20.

קראו פחות
אלישבע רגבי

ד"ר אלישבע רגבי

052-289-7333
msrigbi@mscc.huji.ac.il
שעת קבלה: חדר 6811, בתיאום מראש טלפון: 02-588-3952

מרכזת הסמינר החוגי, מרצה מן החוץ. 

ענת

ד״ר ענת רובינשטיין

מנצחת מקהלה
anat.rubinstein@mail.huji.ac.il

ד״ר ענת רובינשטיין היא מנצחת מקהלות וחוקרת מוסיקה, בוגרת החוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. תחום מחקרה הוא מוסיקה יהודית בהקשריה השונים. ענת משמשת כמנצחת מקהלת הסטודנטים באוניברסיטה העברית וכמרצה ורכזת הקורסים במכון ללימודי חוץ באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. 

Asaf

ד"ר אסף שלג

shelleg.assaf@mail.huji.ac.il
02-5882253
שעת קבלה: ימי ג׳, בתיאום מראש.

מוסיקולוג ופסנתרן, הוא מרצה בכיר בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. שלג שימש כמרצה למוסיקולוגיה ומדעי היהדות באוניברסיטת וירג׳יניה (2014-2011) ולימד לפני כן באוניברסיטת וושינגטון שבסט. לואיס (2011-2009). תחומי התמחותו כוללים מוסיקה אמנותית במאה העשרים והעשרים ואחת—היסטוריה תרבותית, היסטוריוגרפיה מוסיקולוגית, תיאוריות פוסט-טונאליות, פוסטקולוניאליזם, ניאוליברליזם ועכשוויוּת—ומחקריו עוסקים ברשתות התרבות בהן נכתבת מוסיקה אומנותית על ידי או על אודות יהודים, באירופה, צפון אמריקה, פלשתינה המנדטורית וישראל. 

קרא עוד

ספרו הראשון Jewish Contiguities and the Soundtrack of Israeli History ראה אור ב 2014 בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד. הספר דן בהתהוות בתי הגידול של מוסיקה אומנותית מודרנית יהודית באירופה ובהגירה של חלקים מאותם בתי הגידול לפלשתינה א״י בשנות השלושים. תגובות השרשרת התרבותיות שהגירה זו הניעה בתרבות העברית, עד שנות השבעים, ממופות בספר דרך התפכחותם של מלחינים מרומנטיקה לאומית על רקע תפוצתן של גישות כתיבה מודרניסטיות, ובמקביל להתפתחויות סמוכות בספרות העברית. 

Jewish Contiguities זכה בפרס אנגל לחקר המוסיקה העברית לשנת 2015, ובפרס ג'ורדן שניצר של האיגוד האמריקאי למדעי היהדות לשנת 2016. תרגום לגרמנית של הספר הופיע בשנת 2017 בהוצאת Mohr Siebeck (Musikalische Grenzgänge: Europäisch-jüdische Kunstmusik und der Soundtrack der israelischen Geschichte)

ספרו השני של שלג Theological Stains: Art Music and the Zionist Project ראה אור ב 2020 בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, והוא המחקר המקיף הראשון על מוסיקה אמנותית בישראל מאמצע המאה העשרים ועד מפנה המאה העשרים ואחת. הספר עוסק בתשתיות התיאולוגיות והטריטוריאליות של התרבות העברית תוך קריאה ביקורתית ביצירות ובאוספים הארכיוניים של מרדכי סתר, פאול בן-חיים, עדן פרטוש, יוסף טל, בן-ציון אורגד, מרק לברי, אנדרה היידו, אבל ארליך, צבי אבני, בטי אוליברו וראובן סרוסי. בתוך כך, נידון גם האופן שבו כתיבות מודרניסטיות כוננו הן את תפישתן של מסורות מוסיקליות יהודיות במוסיקה אמנותית הן את פנייתם של מלחינים לתרבויות יהודיות גלותיות אגב איון מושאים לאומיים וטריטוריאליים. 

שלג כותב מעת לעת גם במוסף התרבות של הארץ.

 

קראו פחות