בין נושאי המחקר שלו נמצאים סוגיות בנושאים מוזיקולוגיים ואתנו-מוזיקולוגיים שונים כגון: השירה בציבור בישראל כיום, ותפקידה כמעצבת זהויות קהילתיות ואישיות; תפיסת השטייגער והמקאם במוסיקה הכלית והקולית של קהילות אשכנז וספרד; אנליזה מוסיקלית של מוסיקה ישראלית – התבוננות בסגנון המאוחר של יאיר רוזנבלום. מכהן כמרצה למיומנויות השמיעה באוניברסיטה העברית, הוא אחראי על לימודי המכינה ובחינות הכניסה, ומשמש כחוקר במרכז לחקר המוסיקה היהודית. ראש המכון ללימודי חוץ באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, ומרצה באקדמיה למקצועות: הרמוניה, קונטרפונקט, אקוסטיקה, מחשבים במוסיקה, זמר עברי ועוד. בנוסף, הוא מרצה במוסררה בית הספר לצילום, ניו-מדיה, מוסיקה חדשה, תקשורת חזותית ופוטותראפיה ע"ש נגר בירושלים, ומרצה בכנסים שונים בארץ ובחו"ל. משתתף בהרכבים מוסיקליים שונים ומשתף פעולה עם אומנים רבים. הוא הלחין למעלה מעשרים הצגות, את המחזמר 'קולות', סרטים דוקומנטריים, תסכיתים, מוסיקה לתיאטרוני "פלייבק", מוסיקה למחול, ומוסיקה אלקטרונית. ניצח והנחה תוכניות לנוער עם 'הסימפונייטה רעננה' וניצח על מקהלות שונות והרכבים קאמריים.

רות הכהן-פינצ'ובר היא בוגרת החוגים למוזיקולוגיה ומחשבת ישראל מן האוניברסיטה העברית,  מוסמך במוזיקולוגיה, ובעלת תואר דוקטור במוזיקולוגיה משנת 1992. מחקריה של רות הכהן-פינצ׳ובר עוסקים במגוון רחב של נושאים מתחום המוסיקה המערבית והיהודית וההגות אודותיהן.  היא מתמקדת בתפקידה של המוזיקה בעיצוב ושיקוף של תהליכים והקשרים תרבותיים ופוליטיים רחבים. עם פרופ' רות כ"ץ  פרסמה שני כרכים אודות המהפך הפרדיגמטי שהובילה המחשבה אודות המוזיקה מתפיסת האמנות כמחקה את העולם הקיים להבנתה כיוצרת עולמות (Transaction, 2003)  . רות עוסקת רבות בתרומתה של המוסיקה להיסטוריה של הרגשות,  בסוגיות של מוזיקה ודת, חברה ופוליטיקה, מוזיקה יהודית,  כמו כן פרסמה  מחקרים אודות המוזיקה של באך, מנדלסון, ואגנר וארנולד שנברג, בדגש על היבטים סמיוטיים תיאולוגיים.  ספרה המרכזי, "עלילת הרעש" של הנוצרים כנגד היהודים(The Music Libel Against the Jews, Yale UP 2011)  הוא זוכה פרס קינקלדי מטעם האגודה האמריקאית למוסיקולוגיה ופרס פולונסקי למקוריות ויצירתיות במדעי הרוח.  הספר חוקר את התיוג של היהודי כמפיק רעש בעולם נוצרי שנתפס כנשלט על ידי צלילים הרמוניים. הספר יצא בתרגום לעברית ב-2021 בהוצאת מאגנס. זיקותיה של המוזיקה לעולמות פוליטיים מגוונים  נידונו בספרה האחרון, עם ירון אזרחי להלחין כוח, לשיר חירות: קשרים גלויים וסמויים בין מוסיקה ופוליטיקה במערב  שיצא לאור ב-2017 בהוצאת ון ליר והקיבוץ המאוחד.  ספר זה זכה אף הוא בפרס פולונסקי.  רות עומדת להשלים בקרוב את ספרה אודות איוב הסובל כפטרון המוזיקה.   

הכהן-פינצ'ובר הקימה עם עמיתים וניהלה את תכנית מלגאי הנשיא במדעי הרוח, עמדה בראש בית הספר (כיום המכון) לאמנויות (2013—2015) ובראש תכנית  עמיתי מרטין בובר במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית(2014–2017).  על תפקידיה, הוראתה ומחקריה זכתה בפרס הרקטור ב-2014. היא כיהנה כראשת החוג למוסיקולוגיה בין השנים 2001-204, ובין 2012-2013.  פרופ' הכהן-פינצ'ובר היא דירקטורית בספריה הלאומית מאז 2018 וחברה בחבר הנאמנים של מכון ון ליר ירושלים מאז 2016. 

פרופ׳ הכהן-פינצ׳ובר הרצתה ושהתה במרכזי מחקר שונים בעולם, בין היתר במכונים ללימודים מתקדמים בברלין ובפרינסטון, במכון רוקפלר בבלג'יו, ובמרכז סכוליון באוניברסיטה העברית; באוניברסיטאות אוקספורד, קיימברידג', וינה, בראון, ג'ונס הופקינס, דיוק, צפון קרוליינה, ניו יורק, באוניברסיטה האירופית בבודפסט, באוניברסיטה החופשית בברלין, בקונסטנץ ועוד. באביב 2022 תשהה כפרופסור אורחת (Greenberg Professor in Jewish Studies) באוניברסיטת שיקגו.  

 

בהמשך זכתה במלגת קרן חינוך ארצות הברית – ישראל Fulbirght ובילתה שנתיים במעבדה לפסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת אילינוי שמפיין-אורבנה בראשותו של פרופ 'עמנואל דונחין שבו סיימה את מחקר הדוקטורט שלה על מדדים מוחיים להפתעות מוסיקליות. במרכז מחקרה כיום עומדות שאלות הקשורות לתגובות הרגשיות והקוגניטיבית שלנו למוסיקה והקשר בין תהליכים אלה לבין התיאוריה של המוסיקה. תחומי מחקר אחרים: מוסיקה, תנועה ומרחב (בשיתוף עם פרופ' זהר איתן מאוניברסיטת תל אביב וד"ר Timmers אוניברסיטת שפילד, אנגליה); היבטים גנטיים של זיכרון מוסיקלי (בשיתוף עם פרופ 'ריצ'רד אבשטיין וד"ר בועז בלוך); הקול האנושי ומתוך שירת מנגינה; והתפיסה של תיאום ודיסוננס במאזינים ערבים לעומת מערביים (נתמך על ידי הקרן הלאומית למדע). מאמריה פורסמו בכתבי עת שונים ובהם Froniters in Psychology, Neuropsychologia, Neuroreport, Music Perception, Musica Scientiae, New Music Research, "אודיסאה" ועוד. בעבר כיהנה כראש החוג באוניברסיטה העברית.

.

יליד 1952 (מונטווידאו, אורוגוואי), עלה ארצה בשנת 1971; למד לתואר ראשון ושני במוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וקומפוזיציה אצל פרופ' אנדרי היידו. בשנת 1987 קיבל את התואר דוקטור מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA). הרצה בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטת תל-אביב וכן במכללת לווינסקי, ומשנת 1990 עד 2000 לימד באוניברסיטת בר-אילן. פרסם ספרים ומאמרים רבים על היבטים שונים במסורות המוסיקה של היהודים, עם דגש על יהודי צפון אפריקה והאימפריה העות'מאנית, וכן על מוסיקה ישראלית עממית ופופולארית.