לא נפסיק לשיר: מחקר חדש מצא כי מוזיקה הצליחה יותר מעל פעילות פנאי אחרת להפחית חרדה בימי הקורונה

פרופ' רוני גרנות מהאונ' העברית בחנה במחקר, שכלל אלפי נבדקים מ-11 מדינות, את האופן בו אנשים עושים שימוש במוזיקה לעומת פעילויות אחרות על מנת להקל על המתח והחרדה במהלך משבר הקורונה וימי הסגר הקשים. הממצאים המפתיעים: המוזיקה הפיגה בדידות של מבוגרים; הספרדים, האיטלקים והברזילאים היו אלופי שירת המרפסות; והאזנה למוזיקה נוסטלגית בקורונה התקשרה למצב מצוקה או לחץ

 

שלל מחקרים בדקו את היכולת המופלאה של המוזיקה לסייע במצבים של חרדה, דאגה ולחץ. האם המוזיקה הצליחה להפיג תחושות מלחיצות גם בזמן משבר הקורונה? עם התרחבות הסגר ברחבי העולם העידה חברת "ספוטיפיי" על עלייה משמעותית בהאזנות לפלייליסטים של מדיטציות ושל פלייליסטים המוגדרים כמוזיקת צ'יל ומוזיקה קלאסית. בנוסף, במדינות שסבלו בתחילת המשבר מההתפרצות הקטלניות ביותר של הנגיף מחוץ לאסיה, התפתחה תופעה ובמסגרתה התושבים ששהו בסגר שרו ביחד מבתיהם, דרך המרפסות, כדי להפיג את הבדידות. היו גם כאלה שמיזגו לכדי קליפ שלם את החלקים השונים שאנשים שרו כל אחד בביתו. אם כן, המוזיקה שיחקה תפקיד מרכזי בהקלה על מצבם של רבים ברחבי העולם בשנתיים האחרונות – אלא שעד היום לא בוצע מחקר כלשהו שבחן זאת בצורה מפורשת ובהסתכלות רב-תרבותית.

מחקר שבוצע לאחרונה, במסגרתו נבדק כוחה ועוצמתה של המוזיקה לשנות תחושות שליליות במהלך הקורונה, נערך על ידי קבוצת חוקרים וחוקרות נרחבת מרחבי העולם, בראשות פרופ' רוני גרנות מהחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית, ותוצאותיו מתפרסמות כעת במספר מאמרים מדעיים, אחד מהם הופיע בתחילת החודש ב-Frontiers in Psychology, תחת הכותרת "‘Help! I Need Somebody’: Music as a Global Resource for Obtaining Wellbeing Goals in Times of Crisis". פרופ' גרנות הבהירה במאמרה כי "המחקר הנוכחי כולל את הבדיקה המקיפה ביותר שנעשתה עד כה על השימושים במוזיקה במהלך COVID-19 והסגר שהתפתח בעקבותיה. הסקר שלנו סיפק אמצעי יעיל להגיע למספר רב של משתתפים ברחבי מדינות בפרק זמן קצר".

במאמר הוצג סקר אותו הפיצה פרופ' גרנות וצוות מחקרה לנבדקים ב-11 מדינות - ארגנטינה, ברזיל, קולומביה, מקסיקו, הולנד, נורבגיה, איטליה, ספרד, בריטניה סין, וארה"ב. בחירת המדינות התבססה על חומרת המגפה בגל הראשון ועל נכונותם של המשתתפים להיות מעורבים בפרויקט. 6,451 נחקרים מילאו את השאלון. אל הנבדקים הגיעו החוקרים דרך אתרים אקדמיים, פרסומות אינטרנטיות באמצעות מדיה חברתית, רשימות תפוצה ודף הבית של האוניברסיטאות. בתחילת הסקר הובהר למשתתפיו כי "מטרת המחקר היא להבין טוב יותר כיצד אנשים שונים מתמודדים עם משבר הקורונה באמצעות פעילויות יומיומיות, במיוחד מוזיקה, על מנת להפחית את הרגשות השליליים ולשמור על הרווחה האישית בזמנים מורכבים אלה".

מעבר לשאלות שניסו לבחון האם הנבדקים סובלים מדיכאון, חרדה ומתח במהלך תקופת התפשטות הנגיף SARS-COV-19, והאם חששו להידבק במחלה - ניסו החוקרים לבדוק באמצעות השאלון מה המטרות הקשורות לרווחה נפשית שחשובות לנבדקים (שמירה על מצב רוח טוב, אוורור רגשות שליליים, תחושת ביחד, והקטנת הבדידות וכו') ואילו פעילויות היו יעילות להשגת מטרות אלה. מוזיקה הושוותה לשלל פעילויות כולל כאלה הידועות כמועילות לרווחה נפשית וגופנית, ביניהן מדיטציה, ספורט, בידור, תחביבים, קריאה, אוכל ועוד. הנבדקים גם נשאלו על מקום המוזיקה בחייהם (כמות האזנה, חינוך מוסיקלי, אופן צריכת המוזיקה, שימוש במופעים וירטואליים והשתתפות בשירת מרפסות).

במחקר נמצא כי מוזיקה הייתה היעילה ביותר להשגת רוב המטרות בהשוואה לרוב מוחלט של  הפעילויות. אפילו עבור השגת תחושת ביחד והפגת הבדידות היא נתפסה כיעילה מכל הפעילויות האחרות, פרט לתקשורת (אמיתית או וירטואלית) עם אחרים. הפעילות הקרובה לה ביותר להשגת חלק מהמטרות הייתה פעילות של תחביבים. באופן מעניין, הממצא הזה גורף ותופס על פני כל המדינות, אינו תלוי במגדר ומושפע רק מעט מגיל המאזין. זאת ועוד, התברר כי מאזינים מבוגרים נטו להשתמש במוזיקה יותר מן הצעירים על מנת להתמודד עם הבדידות, בעוד שצעירים השתמשו בה יותר להשיג הנאה ושמירה על מצב רוח חיובי.

החוקרים גילו כי יש קשר חזק בין החשיבות שהנבדקים והנבדקות מייחסים למוזיקה בחייהם, לבין ההצלחה של המוזיקה להשיג את המטרות שהן חשובות עבורם. אך גם מרכיבים אחרים יכולים להשפיע ובכלל זה מרכיבי אישיות, וסוג המוזיקה כפי שחווים אותה המאזינים (נוסטלגית, ואופטימית). כמו כן, נמצא כי האזנה למוזיקה נוסטלגית הייתה קשורה למצב מצוקה או לחץ שבו היו מצויים המאזינים והמאזינות במהלך משבר הקורונה. פרופ' גרנות הדגישה כי "מעניין שקישור שכזה נמצא רק בתרבויות קולקטיביסטיות (המכילות קבוצות חזקות ומלוכדות עם עזרה ודאגה הדדית), אך לא בתרבויות אינדיבידואליסטיות". 

המשתתפים נשאלו האם הם הצטרפו לשירת המרפסות או מחאו כפיים במרפסות (פעולות שניסו לאחד אותנו במהלך ימי הסגר), והאם פעולות אלה שיפרו את מצב רוחם ותרמו להגברת תחושת ה-ביחד. כמו כן, נתבקשו הנבדקים לספק דוגמאות לשירים שעזרו להם להתמודד עם המצב המתוח והמלחיץ, ולציין את המקור המועדף עליהם לשמוע אותם (יוטיוב, ספוטיפיי או מקור אחר). על פי ממצאי המחקר 36.1% מהספרדים נטלו חלק בשירת המרפסות או במחיאות כפיים, איטלקים - 32.2%, ברזילאים - 26.6%, סינים – 18%, בריטים – 17.2%, אמריקאים – 16.4%, קולומביאנים – 13.3 %, הולנדים – 12.5%, ארגנטינאים ונורבגים – 8%, ואחרונים הנורבגים עם 4%. המקור המועדף עליהם לשמוע מוזיקה היה שירותי סטרימינג ויוטיוב. "מאז שהמגפה החלה, שירת המרפסת זכתה לנראות גבוהה בתקשורת, כפעילות ייחודית שיכולה ליצור תחושת 'ביחד'. ממצאינו מצביעים בבירור כי פעילות זו שיפרה את מצב הרוח של משתתפיה ואת תחושת ה-ביחד; לפיכך, נראה כי מדובר בפעילות מעולה לוויסות מצב הרוח ולקשר חברתי. עם זאת, מצאנו כי נעשה בה שימוש משמעותי (~ 30%) רק במספר קטן של מדינות (איטליה, ספרד וברזיל), כאשר כל שאר המדינות השתמשו בו במידה פחותה יותר", הסבירו החוקרים במאמרם.

פרופ' רוני גרנות מסכמת את ממצאי מחקרה, וטוענת כי "בכל פעם שבה אנחנו בוחרים למה להאזין, אנחנו בעצם עושים תהליך של 'טיפול עצמי' הכולל זיהוי (אפילו אם לא מודע) המצב הרגשי שלנו, וכוונון המוזיקה על מנת להעצים, או לווסת אותו. המחקר שלנו מראה שאנשים מתרבויות שונות מאוד זו מזו אכן משתמשים במוזיקה באופן זה וחשים שהיא עוזרת להם יותר מכל פעילות אחרת להשגת מטרות הקשורות לרווחה רגשית, כמו להיפטר מרגשות שליליים, לשמור על מצב רוח טוב ולהתחבר חזרה לעצמי. המוזיקה דומה לסדרות טלוויזיה ביכולת שלה לייצר 'בריחה' מהמציאות, ושנייה ביכולתה לתת לנו תחושת ביחד ולהפחית בדידות אפילו כאשר אנו מאזינים לה לבד בבית. מאחר שהגורם המנבא באופן הטוב ביותר האם המוזיקה תועיל לך הוא החשיבות שאתה מרגיש שיש למוזיקה בחייך הרי שיש תפקיד חשוב לחשיפה למוזיקה מגיל צעיר, חינוך מוסיקלי, והשתתפות בכל פעילות מוסיקלית משותפת ובכלל זה שירה, ריקוד, נגינה, או הליכה למופעי מוזיקה. אני מקווה שמחקרים אחרים שיבוצעו בהמשך ישפיעו על תפיסתם של קובעי המדיניות לגבי השימוש במוזיקה כפעילות מהנה, נוחה, מתאימה לכולם, במיוחד בחודשים הקרובים שבהם בריאות הנפש והסולידריות החברתית יהיו ככל הנראה אתגר גדול עבור כולנו".