מדעי הרוח באוניברסיטה העברית ממשיכים למלא תפקיד מכריע בפיתוח מנהיגי העתיד של החברה האזרחית בישראל. קובעי מדיניות, יזמי הייטק, רופאים, מדענים, שופטים, מומחים בתחומים שלהם, ועוד. אבל כדי להפוך למנהיגים, הם תלויים בהכשרה נוספת שמגיעה רק ממדעי הרוח. באמצעות מדעי הרוח אנו לומדים על הדברים שבעצם הופכים אותנו לאנושיים: אמפתיה, יצירתיות ויופי. רוב המעסיקים מסכימים כי גם הכשרה ספציפית לתחום, וגם השכלה הומניסטית חזקה, הוא החשוב ביותר עבור בוגרי האוניברסיטה כדי להצליח בקריירה לטווח הארוך.
תכנית הלימודים מציעה מגוון של קורסים בהיסטוריה של המוסיקה במערב, באתנומוסיקולוגיה, ובקוגניציה מוסיקלית. התכנית כוללות היבטים תיאורטיים מוסיקליים והיסטוריים תרבותיים. תכנית הלימודים מתמודדת עם שאלות כגון האם המוסיקה משתנה באורח אבולוציוני, או תוך מהפכות סגנוניות ואחרות; מהם העקרונות התחביריים של "שפת המוסיקה", והאם המוסיקה היא בכלל שפה; בהיבט התיאורטי לומדים איך צלילים או ערכים ריתמיים מצטרפים זה לזה ולכדי מה; בהיבט הקוגניטיבי דנים באופן בו אנחנו קולטים מוסיקה ומדוע היא מצליחה לרגש אותנו; ובמבט היסטורי רחב נשאל כיצד מוסיקה עשויה לשקף מצב רגשי או מציאות פוליטית-חברתית? מה מאפיין תרבויות מוסיקליות שונות והאם מעבר לשוני ביניהן ישנם גורמים אוניברסליים המשותפים להן? האם קיימת מוסיקה יהודית או ישראלית ייחודית, או שמא נכון יותר לדבר על מוסיקה בתרבות היהודית או הישראלית? ובכלל, מהו היחס בין מוסיקה פופולרית, מוסיקה עממית ומוסיקה אמנותית? האם יש קשר בין מגדר למוסיקה? בחוג מלמדים חוקרים בעלי שם אשר שמים דגש על ההקשרים המקומיים, הגלובליים והרב תחומיים של המוסיקה כפרקטיקה חברתית וכחלק בלתי נפרד מתולדות האנושות.
פעילויות ייחודיות לחוג:
תזמורת האוניברסיטה העברית
לחוג קשרי עבודה הדוקים עם מוסדות המוסיקה בעיר ובארץ, עם תזמורות, עם האופרה הישראלית ועוד
בוגרי החוג המשיכו את דרכם המקצועית במסלולים הבאים:
החוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית נוסד בשנת 1965 כחוג הראשון למוסיקולוגיה בארץ. עם סגל מוריו נימנו כמה מבכירי המוסיקולוגים בארץ ובעולם: ישראל אדלר ז"ל, בתיה באייר ז"ל, רוג'ר קמיאן, יהואש הירשברג, דון הרן ז"ל, יוסף טל ז"ל, דליה כהן ז"ל, רות כ"ץ) שתי האחרונות כלות פרס ישראל לשנת 2012) ואמנון שילוח ז"ל. כמו אז, גם היום חוקרים בחוג ומלמדים מוסיקה על כל היבטיה תוך שימת דגש על ההקשרים המקומיים, הגלובליים ועל אינטרדיסציפלינראיות. בין מורי החוג מומחים למרבית התקופות במוסיקה המערבית, מימי הביניים ועד ימינו, כולל אופרה ודרמה מוסיקלית, כמו גם למוסיקה יהודית, למוסיקה בישראל, מוסיקה פופולארית, מוסיקות מחוץ למערב, פסיכואקוסטיקה לקוגניציה, אסתטיקה, סמיוטיקה מוסיקלית, למוסיקה בזיקותיה לאמנויות אחרות ולביקורת ותיאוריות תרבות.
קונצרט בטהובן באמפיתיאטרון החדש, בנוכחות (שורה ראשונה משמאל לימין): ד״ר יהודה מגנס, מנחם אוסישקין, וסיר ארתור ווקופ, 1 בינואר, 1927
תזמורת האוניברסיטה העברית הוקמה בדצמבר 1989 בשיתוף עם "בית הלל" והאוניברסיטה העברית. מאז שנת 2007 מהווה התזמורת חלק מן הפקולטה למדעי הרוח ונמצאת בחסות החוג למוסיקולוגיה. התזמורת היא שילוב ייחודי של סטודנטים, ישראלים ותלמידים מחו״ל, עולים מברית המועצות לשעבר, חברי הפקולטות השונות באוניברסיטה העברית ונגנים ירושלמים אחרים.
ככלל, חברי התזמורת פועלים בהתנדבות, אך עולים וסטודנטים אחדים נהנים ממלגה צנועה. תחת הנהגתה המסורה של מייסדת התזמורת, אניטה קמיאן, ערכה התזמורת מספר קונצרטים שזכו להצלחה רבה. התזמורת משמשת למוסיקאים העולים לא רק מקום שבו הם יכולים להמשיך בפעילותם המוסיקלית, אלא גם רשת תמיכה. תפקיד חשוב נוסף של תזמורת האוניברסיטה העברית הוא לשמש אכסניה לסולנים צעירים ומוכשרים הנמצאים בראשית הקריירה שלהם, ולהעניק להם הזדמנות להופיע בליווי תזמורת. |
![]() |
רבים מן המוסיקאים הצעירים שהיו חברים וסולנים בתזמורת מצאו עם השנים את מקומם במוסדות מוסיקליים חשובים, ובהם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים ורביעיית כרמל, או זכו במשרות הוראה בארץ ובחו״ל. משנת 2008 מוזמנים תלמידי האוניברסיטה העברית לקונצרטים של תזמורת האוניברסיטה העברית ללא תשלום.
התזמורת נסמכת אך ורק על תרומות פרטיות, ולכן תמיכתכם חיונית להמשך פעילותה. המעוניינים לתרום מוזמנים ליצור עמנו קשר בדוא"ל HebrewUOrchestra@gmail.com או להעביר את תרומתם לאוניברסיטה העברית אל: ד"ר שרה פבלוב, החוג למוסיקולוגיה, האוניברסיטה העברית ירושלים, הר הצופים, ירושלים 91905, ישראל. נשמח לתאם עמכם מפגש ולשוחח אתכם על קידומה העתידי של תזמורת האוניברסיטה העברית.
צרו עמנו קשר בדוא"ל: hebrewUorchestra@gmail.com