על החוג

אוהבים מוסיקה? רוצים להתפתח בתחום?

המוסיקה תופסת מקום מרכזי בכל תרבות אנושית.

העיסוק בהתפתחות המוסיקה, במקורותיה ובגווניה השונים בין התרבויות מציע דיון אינטלקטואלי בצד הזדמנות להעמיק את החוויה המוסיקלית עצמה.

במסגרת הלימודים נתרכז בהיבטים העיוניים של המוסיקה - ההיסטוריים, החברתיים, האנליטיים, הקוגניטיביים והאסתטיים. נעסוק בהם ביחס לתקופות שונות, לתרבויות מערביות וחוץ-מערביות ולרפרטוארים המוגדרים קלאסיים ופופולריים.

קצת לעומק:

החוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית נוסד בשנת 1965 על-ידי אלכסנדר רינגר ז"ל מאוניברסיטת אורבנה-שמפיין אשר בארצות-הברית. היה זה החוג הראשון למוסיקולוגיה בארץ ועם סגל מוריו נימנו כבר במהלך העשור הראשון לקיומו כמה מבכירי המוסיקולוגים בארץ ובעולם: ישראל אדלר ז"ל, בתייה באייר ז"ל, יהואש הירשברג,  דון הרן, יוסף טל ז”ל (זוכה פרס ישראל לקומפוזיציה 1970, ופרס וולף 1982), דליה כהן ז"ל, רות כץ (זוכות פרס ישראל לשנת 2012) ואמנון שילוח ז"ל.  כמו אז, גם היום חוקרים בחוג ומלמדים מוסיקה על כל היבטיה תוך שימת דגש על ההקשרים המקומיים, הגלובליים ועל רב תחומיות.  החוג מציע מגוון של קורסים בשלוש מגמות התמחות עיקריות: היסטוריה של המוסיקה במערב, אתנומוסיקולוגיה ותיאוריה מוסיקלית.  בין מורי החוג מומחים למרבית התקופות במוסיקה המערבית, מימי הביניים ועד ימינו, כולל אופרה ודרמה מוסיקלית, כמו גם למוסיקה יהודית, ישראלית וחוץ-מערבית, לפסיכו-אקוסטיקה ולקוגניציה, לקונטרפונט ולהרמוניה, לאסתטיקה, לסמיוטיקה מוסיקלית, למוסיקה בזיקותיה לאמנויות אחרות ולביקורת תרבות.  נוסף על המורשת המוסיקלית הקאנונית, מוקנה לתלמידים ידע במוסיקה בת זמננו, מוסיקה פופולארית (כולל ג'אז), מוסיקה ומחשבים ועוד. 

 

תכנית הלימודים מציעה מגוון של קורסים בשלוש מגמות התמחות עיקריות: היסטוריה של המוסיקה במערב, אתנומוסיקולוגיה ותיאוריה מוסיקלית. התכנית מתמודדת עם שאלות היסוד ובכללן: דינמיקת השינוי של המוסיקה על ציר הזמן ההיסטורי; האם המוסיקה משתנה באורח אבולוציוני, או תוך תהפוכות סגנוניות? מהם החוקים התחביריים של "שפת המוסיקה"; כיצד צלילים, אקורדים או ערכים ריתמיים מצטרפים זה לזה? כיצד אנו קולטים מוסיקה ולמה היא מרגשת אותנו? כיצד מוסיקה עשויה לשקף מצב רגשי ואפילו מציאות פוליטית-חברתית? מה מאפיין תרבויות מוסיקליות שונות והאם מעבר לשוני בניהן מסתתרים גם גורמים אוניברסליים? האם קיימת מוסיקה יהודית ייחודית, או שמא נכון יותר לדבר על "מוסיקה של היהודים"? מהו היחס בין מוסיקה פופולרית, מוסיקה עממית ומוסיקה אמנותית? 

בחוג מלמדים חוקרים בעלי שם אשר שמים דגש על ההקשרים המקומיים, הגלובליים ועל רב תחומיות. החוג עורך מדי פעם סדנאות ביצוע במוסיקה מתרבויות שונות ובכלל זה מוסיקה אינדונזית מסורתית (גאמלן).  

קונצרטי יום ב' המתקיימים במסגרת החוג זה עשרות שנים, מבוצעים בידי טובי האמנים בארץ (הקונצרטים מתחילים בשעה 13:15 - הכניסה חופשית).  ניתן להאזין להקלטות הקונצרטים גם באינטרנט.

לחוג קשרי עבודה הדוקים עם מוסדות המוסיקה בעיר ובארץ, עם תזמורות, עם האופרה הישראלית ועוד. הסמינר החוגי וימי העיון שמארגן החוג מהווים חלק מרכזי בשיח המחקרי-רעיוני במחלקה, ובמסגרתם מארח החוג דרך קבע חוקרים בעלי שם מכל רחבי העולם.  

המרכז לחקר המוסיקה היהודית, אשר עוסק בתיעוד, במחקר ובפרסום של מסורות של מוסיקה יהודית מן העבר ומן ההווה, פועל בסמיכות לחוג. המרכז נוסד על-ידי ישראל אדלר בשנת 1964, ומפרסם ספרים והקלטות רבים. ספרייה למוסיקולוגיה לרשות הסטודנטים והחוקרים בחוג עומדת הספרייה למוסיקולוגיה, כחלק ממחלקת המדיה של ספרית הר הצופים. בספריה קיימים ספרי מחקר, אנציקלופדיות וכתבי עת (גם בגישה אלקטרונית), תווים (יצירות כוללות של חשובי המלחינים, סדרות של תווים מתקופות שונות ותווים של יצירות בודדות במהדורות שונות), ומאגרי מידע אלקטרוניים (מאגרים ביבליוגרפיים, אנציקלופדיים ומאגרי שמע). כמו כן יש בספריה אוסף תקליטורים, סרטי וידאו ו-DVD ואף תקליטים. הספרייה מצוידת בכל המכשור הנדרש על מנת לאפשר האזנה וצפייה. קונצרטים - החוג מקיים מידי יום שני קונצרטים לציבור הרחב.